מתנסר בי, אבי.

מתנסר ממני,

מתנסר מן העולם,

 

נפרדים הפנים,

ההיגיון לעולם שכולו טוב עבר,

הקיום כונס בכיסא גלגלים,

נשמה,

רגש,

עיתים גלויים, עיתים סתורים.

 

בוהה אל החיים,

נאחז באהבה,

מוחל על כבודו, לראשונה.

 

הזיכרונות כבים,

המילים אובדות.

דמעות עולות בו,

ובליבי גואה סופת גשמים.

 

פרידה מכרסמת, נאנקת, מייסרת,

קול זעקתה נשמע מקצה הארץ אל קצהו

בתוכי,

ואין אומר, ואין דברים,

ואין דעת

ואין ארך,

 

אבל יש דמעה,

ויש נגיעה,

ואהבה,

וחמלה,

ומשפחה,

ויגיעה,

ורתיעה,

ופחד,

וכנות,

ובריחה,

 

ופנים אל פנים עם סתרי עולם,

עם סתרי אלוהים.

.

אהרל'ה קריצר

20.10.14

אמר ר' שמואל בר נחמן: בשעה שברא הקדוש-ברוך-הוא את אדם הראשון, דו פרצופים בְּרָאוֹ, וְנִסְּרו וַעֲשָׂאוֹ גַּבַּיִם – גב לכאן וגב לכאן.

(בראשית רבה פרשה ח (וילנה), פרשה ח, סימן א)

.

.