מתי קיימו את מצוות השמיטה ? 

איך היה ? מה היה ? באלו קשיים נתקלו ? 

מהם העדויות שיש בידינו על קיום מצווה הזו בתקופת המקרא ועד תקופת חז"ל ? 

אלו השאלות אותם יצאתי לבדוק, לשם  לימוד בצוותא שהעברתי השנה בקבוצת 'בבלי ירושלמי'.

תבנית מהלך הלימוד:

• פתיחה: כיצד כותבים מורי הוראה דתיים על התקופה הזו.

• העדויות: פירוט העדויות שיש לנו על מצוות השמיטה במהלך ההיסטוריה היהודית. הגבלתי עצמי עד תקופת חז"ל אם כי הבאתי גם כמה מקורות מתקופה זו.

• לוחמה בשבת ולוחמה בשמיטה – העדויות. הוויכוח על פירוש העדויות.

• חוקי המזרח הקדום והשמיטה.

        כל אלו מובאים וניתנים להורדה בקובץ הוורד המסומן באות א.

 

א. ההיסטוריה הקדומה של השמיטה, דפי מקורות ללימוד, אהרל'ה קריצר.

לאחר שבחנו את העדויות המועטות על קיום מצוות השמיטה, אפשר לשאול שאלה רחבה יותר. אלו מצוות קיומו בתקופת הנ"ך, בית ראשון ותחילת בית שני, ואיזה לא קוימו.

האם נתקלנו בהנחת תפילין בעת שדוד או שלמה או מי מהשופטים יצאו למלחמה ? וציצית? ומלחמה בשבת ? ובשר וחלב ? ותולעים בתפוח או בחסה ? על מה צעקו הנביאים ומה לא הטריד אותם בדברם בשם אלוקינו ?

בשלב זה הבאתי קטעים מתוך ראיון בעיתון הארץ עם החוקרת אסנת ברתור, המציעה לנו הסתכלות חדשה, הסתכלות אחרת על מימד החוק והמצווה הכתובים בתורה:

 

ב. החוק המקראי כזאנר ספרותי, אסנת ברתור

כאן נוצר שיח על מהות היחס למצוות הכתובות בתורה. מה בין הצעתה של אסנת ברתור לבין הגישה המדרשית והקבלית לתורה שבכתב. כיצד לומדים תורה בקבוצות פלורליסטיות. היחס של האדם הדתי ושל האדם הלא הלכתי אל המצוות והחוקים וכו'.

 

אגב:

א. בראשית המאה ה20 כתב הרב יצחק איזיק הלוי ספר בשם 'דורות הראשונים' ובו הוא בוחן בדיוק את השאלה הזו, לאור האיתגור של 'ביקורת המקרא'. הספר לדעתי אפולוגטי יתר על המידה… אך המקורות אותם מביא הרב  הלוי וגם כתיבתו מרתקים ומומלצים. הספר האמור ניתן לצפייה באינטרנט כאן.

ב. מעניין היחס של יהדות אתיופיה לשבת, והחיבור בינה לבין המקורות הקדומים שהבאתי בדפי   המקורות. ראו על כך בספר 'מסיני לאתיופיה' מאתר הרב שרון שלום.

ג. רוב המקורות שהבאתי הועתקו מאתרים במרשתת אשר טרחו על הקלדתם. על כך תודתנו להם.