בט"ו בשבט,
בראש השנה שלכם אילנות,
בעת פתיחת שערי שמייכם,
נושאים אנו בקשתנו מכם,
התפללו בעדנו

אתם הרואים את המציאות ממבט גבוה ומגובה דשא
התפללו עמנו

אתם החוֹוִים שמחתנו וצרותינו בצילכם,
באין אומר ודברים
היו נא בפני אל חובק כל בעבורנו

אתם החשים על בשרכם את התעללותנו המודעת והלא מודעת בטבע,
את זאת שבמזיד ואת זאת שבבלי משים
העתרו בעדנו

אתם שימיכם נקובים בדורות אנושיים, ואידך לא מהססים אנו לעוקרכם מפני צרכי הרגע,
היו לנו למליצי יושר

אתם שמשמשים אנו בגופכם לבניית אין ספור חפצים וצרכים,
אתם שמשרפתכם מתחממים אנו ובנינו,
אתם שמפרותיכם ניזונים אנו,
העלו עולתנו ליושב מרומים

שאנו מלאים עוון, ואתם כוונתכם נקיה,
שאנו מונעים ע"י תועלות המשתנות תדירות ותזזיתיות, ואתם צמיחתכם מתונה ונוחה,
שאנו ימינו כצל עובר, ואתם מספקים לנו מנוח בצלכם,
שאנו עסוקים בנו, ואתם נותנים לנו – את פִריכם, את ריחכם, את בשרכם,
שאנו מתקשים לרדת לעמקי סוד, ואתם חיים סוד בטבעכם

על כן כריקים ודלים בנו לבקש מחילתכם,
על כן בענווה ובהרכנת ראש אנו מבקשים
היו לנו כמלאכים, ובקשו עלינו, כולנו כאחד, רחמים.

אהרל'ה קריצר
( ערב ט"ו בשבט 2007 )

.