.

.

.

.

.

.

.

.

"יז וַיַּעַשׂ אֶת-הַמְּנֹרָה, זָהָב טָהוֹר; מִקְשָׁה עָשָׂה אֶת-הַמְּנֹרָה, יְרֵכָהּ וְקָנָהּ–גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ, מִמֶּנָּה הָיוּ.  יח וְשִׁשָּׁה קָנִים, יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ:  שְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה, מִצִּדָּהּ הָאֶחָד, וּשְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה, מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי.  יט שְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד, כַּפְתֹּר וָפֶרַח, וּשְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בְּקָנֶה אֶחָד, כַּפְתֹּר וָפָרַח; כֵּן לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים, הַיֹּצְאִים מִן-הַמְּנֹרָה.  כ וּבַמְּנֹרָה, אַרְבָּעָה גְבִעִים:  מְשֻׁקָּדִים–כַּפְתֹּרֶיהָ, וּפְרָחֶיהָ.  כא וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה, וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה, וְכַפְתֹּר, תַּחַת-שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה–לְשֵׁשֶׁת, הַקָּנִים, הַיֹּצְאִים, מִמֶּנָּה.  כב כַּפְתֹּרֵיהֶם וּקְנֹתָם, מִמֶּנָּה הָיוּ; כֻּלָּהּ מִקְשָׁה אַחַת, זָהָב טָהוֹר.  כג וַיַּעַשׂ אֶת-נֵרֹתֶיהָ, שִׁבְעָה; וּמַלְקָחֶיהָ וּמַחְתֹּתֶיהָ, זָהָב טָהוֹר.  כדכִּכָּר זָהָב טָהוֹר, עָשָׂה אֹתָהּ, וְאֵת, כָּל-כֵּלֶיהָ."  (שמות, פרק לז)