על הקשר בין קורבנות בזמן בית המקדש ומנהג הכפרות , כבר דיברתי בפרשת ויקרא.

אגב כך,  אני קורא עכשיו ספר ששמו 'דרוויש אמריקאי', מאת עיאד אחתר, העוסק במוסלמים פקיסטנים החיים בארה"ב, והנה כינוי החיבה לילד בספר הנו "קוּרְבָאן", ואם הבנתי נכון הרי שהכינוי הזה מקביל לכינוי האהבה 'כפרה שלי' אצלנו.

אז הנה מספר צילומים נוספים העוסקים בקורבנות, מזוויות שונות.

.——

.

 

.——

 

——

 

 

 

 

 —–

הזוהר הקדוש על:  'מי צריך 'קורבנות'.

רבי שמעון היה הולך לטבריא. פגע (פגש) בו אליהו, אמר לו – שלום עליך אדון.
אמר לו רבי שמעון – במה עוסק הקב"ה ברקיע?
אמר לו – בקורבנות היה עוסק, ואמר דברים חדשים בשמך. אשרי חלקך. ובאתי להקדים לך שלום. ודבר אחד אני רוצה לשאול מעמך, להשיב תשובה בישיבה שברקיע.
שאלה שאלו; עולם הבא אין בו אכילה ושתיה, והרי כתוב "בָּאתִי לְגַנִּי אֲחתִי כַלָּה, אָרִיתִי מוֹרִי עִם-בְּשָׂמִי, אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם-דִּבְשִׁי, שָׁתִיתִי יֵינִי עִם-חֲלָבִי". מי שאין בו אכילה ושתיה איך הוא אומר כזאת?
אמר רבי שמעון – והקב"ה, מה השיב להם?
אמר לו – הקב"ה השיב להם, הרי בר-יוחאי, הוא יאמר, ובאתי לשאול מעמך.

אמר רבי שמעון – חביבות גדולה חיבב הקב"ה לכנסת ישראל, ומאהבתו הגדולה שאוהב אותה הוא משנה מעשיו ממה שהוא עושה. שאע"פ שאין דרכו לאכול ולשתות, בשביל האהבה הוא אוכל ושותה. יען כי בא אליה, הוא עושה את רצונה. כלה הנכנסת לחופה ומבקשת לאכול, האם אין מן הדין שהחתן שלה יאכל עימה אע"פ שאין רצונו בכך? זה שכתוב "בָּאתִי לְגַנִּי אֲחתִי כַלָּה", יען כי באתי אצלה, להכנס עימה לחופה, אז "אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם-דִּבְשִׁי" וכו'.
…….
…….

אמר לו אליהו – רבי חייך! שדבר זה ביקש הקב"ה לומר, ובשביל שלא להחזיק טובה לעצמו לפני כנסת ישראל, העלה הדבר אליך. זכאי אתה בעולם שרבונך משתבח בך למעלה, ועליך כתוב "צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלהִים". (זוהר פנחס, דף רמ"א, התרגום יהודה רוזנברג- זוהר פרשת צו).

 ——-

.

.

 ——-

 

אדנרדוס – גם להם יש מה להגיד על ענייני קרבנות (הבאתי בגלל הדקה האחרונה של הסרטון).