אמרה הסופרת: " הבנתי (לא, לא 'הבנתי' , 'נוכחתי לדעת')…".

[רונית מטלון, קול צעדינו, עמ' 44].

 

אמרה הנזירה הטיבטית: " מה שעלינו לעשות דומה לקילוף שכבות של בצל. מטרת המסע שלי היתה להבין מה היא משמעות השלמות. לבסוף הבנתי שמבחינה מסויימת מעולם לא התרחקנו ממנה; שרק תפיסה הזויה מונעת מאיתנו לראות את מה שכבר יש לנו. ככל שאת מבינה יותר, את מבינה טוב יותר שאין מה להבין. הרעיון שיש איזהו מקום שאליו אנחנו צריכים להגיע, ושיש משהו שאנחנו צריכים להשיג, הוא האשליה הבסיסית שלנו. מי בכלל אמור להשיג את זה ?".

[ מערה בשלג, אשה מערבית במסע אל ההארה – טנזין פלמו, עמ' 140 ].

 

אמר משורר תהילים: ' שיוויתי י-הוה לנגדי תמיד '.

א מִכְתָּם לְדָוִד שָׁמְרֵנִי אֵל כִּי חָסִיתִי בָךְ. ב אָמַרְתְּ לַיהוָה אֲדֹנָי אָתָּה טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ. ג לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם. ד יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם אַחֵר מָהָרוּ בַּל אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם וּבַל אֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם עַל שְׂפָתָי. ה יְהוָה מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי. ו חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים אַף נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי. ז אֲבָרֵךְ אֶת יְהוָה אֲשֶׁר יְעָצָנִי אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי. ח שִׁוִּיתִי יְהוָה לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט. ט לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח. י כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת. יא תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח.

[תהילים פרק טז].

אמר האלו-הים [תורה, פתיחה לעשרת הדברות, ספר שמות, פרשת יתרו]:

"אנוכי

י-הוה אלוהיך…" .

הִילכתי בין המילים,

יצאתי עימם אל הטבע,

(אל טִבְעִי שלי ?).

הִשְמַעָתים, זִימָנְתִים, זִימרתִים.

הֵעֶלִיתִים והורדתִים בּמַאָנָךְ גופי,

במעלות תודעתי,

(במסתרי נשמתי ?)

הִנְכַחִתִים לנגדי,

(זמנית לפחות),

אמרתי – כאן אני, כאן אלוהים,

              כאן נעשה, כאן נשמע,

              כאן נהלך,

              בכך נֶחֶזֶה.

'שמאלך תחת ראשי וימינך תחבקני'.

 

אהרל'ה קריצר,

אייר 2014,  בין הפסח, העצמאות והשבועות,

לאחר השבת .