חייב איניש לביסומיי בפוריא…
להתבסם.
לפתוח את בית החזה ולשאוף,
לשאוף את המציאות,
הטבע, האנשים, הדעות, המצוקות, השונות והטבעיות,
את ההוויה,
את האלוהות המכילה כל,
עד שלא אבדיל,
עד שלא אפריד,
עד שיבוסם בי שכרון האלוהות וריחו ינדוף ממני.
אהרל'ה קריצר, פורים 2011