הצבר הוא שיח שיש בו בעיני הרבה מן האנושי.
הוא ממש בר-שיח בשבילי ואני לומד וחווה המון מהמפגש עימו בטבע הארץ-ישראלי. (אגב הוא הובא ויובא לכאן רק לפני כשלוש מאות / ארבע מאות שנה…).
יש לנו מה ללמוד משיחי הצבר; יש בהם חוסן ופגיעות, עוצמה ונחמה, יכולת ספיגה וכושר הישרדות, הם נותנים וגם 'עומדים על שלהם', ועוד ועוד דברים המחברים אותם אל קיומי שלי, לזהויות הארץ ישראליות המתגוששות כאן ולמאבקי החיים שלנו כבני אדם וכיצורים צומחים…
ובהקשר לפרשת השבוע, הנה לפניכם כמה שיחי צבר הנושאים בגבורה את צער החיים ואת צרעת חייהם.
אני מוצא את עצמי מזדהה איתם וגם שואב מהם פרופורציה לחיים, נחמה וגדולה. ואתם …?
.
.
.
.
.