'ואין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד'

הלילה ירד, התכנסנו בחדר ההסבה, ישבנו על גבי ספות וכריות. זו הייתה קבוצה שהתכנסה למדיטציה וללימוד רוחני, החדר הואר באורותיו הרגילים, באור החשמל.

לפתע, עוד אנחנו במדיטציה לצלילי נגינת ה'עוד', נכנסו והתיישבו בחדר האורחים המכובדים מחו"ל. בראשם היה שייך סופי, סגן ראש המסדר הבקטאשי, אשר הגיע מאלבניה. הוא התיישב, יחד עם המתורגמן לאנגלית, ולפני שפתח בדבריו, ביקש נר. 'רצוי נר חדש'– כך אמר.

האורות כבו, תוך שהוא מדליק את הנר, היחיד והבודד בחדר הגדול.

עברנו ל'פאזה אחרת'. משהו השתנה. האור הבא מן הנר, הביא לחדר איכות אחרת, וזו פתחה בפנינו אפשרויות הקשבה והבנה חדשות שלא היו שם קודם, באור החשמל.

'מה השתנה ?', אני שואל את עצמי. מהי אותה איכות של נר דולק שהיא בולטת כל כך בשימושה במסורת היהודית, ובמסורות דתיות ומיסטיות אחרות ברחבי תבל.

ערב שבת, הבדלה במוצש"ק, חנוכה, שבעת ימי אבל, (ובמקדש, מנורת שבעת הקנים) – אלו הם המקומות העיקריים שאנו היהודים, מדליקים בהם נר, שאנו מנהלים בהם טכסים המלווים באור להבה.

וכך אומר בעל ספר משלי (פרק כ', פסוק כז'):

" נֵר יְהֹוָה נִשְׁמַת אָדָם חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן":

ואכן, אור הנר –  " חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן" – אור הנר 'תופס אותנו' במקום מיוחד, במקום בלתי אמצעי, במקום 'ראשוני'. הוא מהפנט, הוא מרכז את מבטנו, הוא נוגע בנו בנקודה 'ראשונית', חוויתית.

הוא מתקשר עם היסודות שבטבע, הוא מתקשר אצלנו לבריאה הראשונית של העולם כפי שהיא מובאת בספר בראשית :

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר:

וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב …(בראשית א', פסוקים ג',ד').

אור הנר מחזיר אותנו אל בסיס הויתנו, אל ראשית קיומנו – זאת גם ברמה הפסיכולוגית, גם ברמה החוויתית-ראשונית, גם ברמה הרוחנית.

סביב האש, סביב הלהבה, כולנו שווים. כולנו משתמשים-שייכים (על משקל 'ציידים מלקטים'), כולנו נזקקים, עיני כולנו נעות ומתייצבות במוקד אחד. זוהי חוויה שכולנו שותפים לה, ובה בעת היא אישית ופרטית ושונה אצל כל אחד מאיתנו. יש בה הוויה וחישה וראיה יותר מאשר דיבור ומֵחשַב-ראש.

החוויה של 'סביב לאש' היא חוויה ראשונית עבורנו כבני אדם, היא טבועה בנו משחר ההיסטוריה האנושית, היא 'נושאת את עצמה' ברמה הגנטית בנו, (וגם ברמה הארכיטיפית והתרבותית שלנו).

החוויה של הנר, של האש המרצדת גם מאפשרת ריכוז, התמקדות, ניתוק מהמתרחש סביב לנו.

חווית האש מסמלת גם חיוּת וקיום, היא מסמלת חום ובטחון, היא מסמלת השרדות.

לא לחינם הדלקת הנר קשורה אצלנו למספר שבע, המסמל את הבריאה, את הטבע הנברא על ששת ימים 'וביום השביעי שבת וינפש', את המחזוריות הטבעית והמקודשת. לכן נרות השבת, לכן נר ההבדלה של מוצאי השבת, לכן נרות המנורה במקדש, לכן הנר הדולק בימי האבל  ומחזיר אותנו לקיום הראשוני, האלוהי, ואל מחזור החיים היסודי של חיים, מוות, השארות והתכללות.

 בזוהר (חלק א', עמוד נ, ע"ב) מובאת הפיסקה הבאה, שהיא לטעמי, הזמנה להסתכלות מדיטטיבית  באור הנר.

וכך אומר הזוהר (התרגום מארמית  הוא של פרופ' חביבה פדיה):

"בוא וראה: המבקש לדעת חכמת היחוד הקדוש יסתכל בשלהבת העולה מן הגחלת או מן הנר הדולק, שכן השלהבת אינה עולה אלא כאשר נאחזת בדבר גס. בוא וראה. בשלהבת העולה יש שני מאורות, האחד אור לבן המאיר, והשני אור הנאחז בו שחור או תכלת. אותו אור לבן הוא למעלה ועלה מיושר ותחתיו אותו האור, תכלת או שחור שהינו כיסא לאותו לובן, ואותו אור לבן שורה עליו ונאחזים זה בזה להיות הכל אחד…ואותו אור לבן אינו משתנה לעולמים בלן הוא תמיד, אבל אותו תכלת משתנה לגוונים, לעיתים תכלת או שחור לעיתים אדום והוא נאחז לשני צדדים, נאחז למעלה באותו אור לבן ונאחז למטה באותו דבר המתוקן תחתיו, שכן כל מה שהוא דבק בו הריהו מכלה אותו ומאכל אותו, בו תלוי כליון הכלף מות הכל, ובגין כך אוכל הוא כל מה שדבק בו מתחתיו. ואותו אור לבן השורה עליו אינו אוכלו ואינו משמיד לעולם ואין משתנה אורו… ועל אותו אור לבן שורה אור סתום המקיפו.

וסוד עליון כאן. וכל זה תמצא בשלהבת העולה, וחכמות עליונות בה " .

(הינה קישור למאמר הזוהר במלואו, עם תרגום לעברית, ופירוש בעל הסולם, הרב אשלג לו,  בעמ' קנ"א,  בכתובת האינטרנט שכאן:   http://ashlagbaroch.org/Zohar/bereshit_2.pdf)

איני מבין את מלוא כוונות בעל ספר הזוהר במאמר זה, אך אני חושב שהוא מדבר על חוויית החיבור בין חומר ('נאחזת בדבר גס – הפתילה והשעווה), האש המכילה גוונים שונים המסמלים הוויות רוחניות ורגשיות, ו'האור הלבן הסתום המקיפו' , הוא חלק ההילה שסביב לאור המתאחד עם תמונת ההוויה הסובבת אותנו – היא האלוהות הסובבת אותנו.

אז בחנוכה זה, בעוד אתם מביטים בנרות עליהם נאמר 'אין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד', קחו לכם כמה דקות של התבוננות שקטה בנרות החנוכה.  הינה בפניכם הזמנה לחוויה רוחנית מתחדשת, חוקרת, מתבוננת,  באור הנר, במשמעויות הגלומות בו, ובתובנות המדיטטיביות שאור הנר יכול להביא אל נפשכם.

                                                חג של אורה, תובנה ושמחה , אהרון קריצר