מתוך ספר הזוהר, פרשת קורח:

 וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְגוֹ'. רַבִּי אַבָּא פָּתַח, (תהלים יט) הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רַב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים. כַּמָּה עֶלְיוֹנִים הֵם דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, כַּמָּה מְכֻבָּדִים הֵם, אֲהוּבִים הֵם לְמַעְלָה, אֲהוּבִים הֵם לְכֻלָּם, בִּגְלַל שֶׁהֵם שֵׁם קָדוֹשׁ. וְכָל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, מִשְׁתַּדֵּל בַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ וְנִצָּל מֵהַכֹּל. נִצָּל בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְנִצָּל בָּעוֹלָם הַבָּא. בֹּא וּרְאֵה, כָּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, אָחוּז בְּעֵץ הַחַיִּים. כֵּיוָן שֶׁאָחוּז בּוֹ – בַּכֹּל אָחוּז, שֶׁכָּתוּב (משלי ג) עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְגוֹ'.

רַבִּי יִצְחָק אָמַר, כָּל מִי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, יֵשׁ לוֹ חֵרוּת מֵהַכֹּל, חֵרוּת מִמִּיתָה כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, מִשּׁוּם שֶׁחֵרוּת שׁוֹרָה עָלָיו וַאֲחוּזָה בוֹ. אִלּוּ יִשְׂרָאֵל מִתְעַטְּרִים בַּתּוֹרָה, יִנָּצְלוּ מֵהַכֹּל, וְלֹא יִמָּצְאוּ בַגָּלוּת. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב (אלו ישראל משמרים את התורה, ינצלו מהכל, ולא ימצאו בגלות. כתוב) (שמות לב)חָרוּת עַל הַלֻּחֹת, אַל תִּקְרֵי חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת. וְחֵרוּת זוֹ (בארוה) נִמְצֵאת בַּתּוֹרָה. הַתּוֹרָה הִיא כֹּחַ הַיָּמִין, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג)מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ. וְהַשְּׂמֹאל נִכְלָל בַּיָּמִין. מִי שֶׁעוֹשֶׂה יָמִין שְׂמֹאל וּשְׂמֹאל יָמִין, הֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ מַחֲרִיב עוֹלָם.

בֹּא וּרְאֵה, אַהֲרֹן יָמִין, לְוִיִּם שְׂמֹאל. קֹרַח רָצָה לַעֲשׂוֹת חִלּוּף הַיָּמִין לַשְּׂמֹאל, וּמִשּׁוּם זֶה נֶעֱנַשׁ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁנִּמְצָא בּוֹ לָשׁוֹן הָרָע, וְנֶעֱנַשׁ בַּכֹּל. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, הַשְּׂמֹאל נִכְלל תָּמִיד בַּיָּמִין. קֹרַח רָצָה לְהַחֲלִיף תִּקּוּן שֶׁלְּמַעְלָה וּלְמַטָּה, בִּגְלַל זֶה נֶאֱבַד מִלְמַעְלָה וּלְמַטָּה.

http://www.ateret4u.com/online/f_01779_part_5.html

(זוהר פרשת קורח, מתורגם לעברית, העתקתי מהאתר 'תורת אמת' במרשתת).

(צילומי העץ המפוסל שכאן, צולמו במתחם החנויות שבכניסה לחיפה, תחתית רח' פרויד)

—-

" וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ…". 

.

.—–

המאבק על השליטה, המאבק על ההנהגה 

כי 'סדנא דארעא חד הוא'..

.

.

.

.