בספר שמואל א' פרק ב':

"וְעֵלִי זָקֵן מְאֹד; וְשָׁמַע אֵת כָּל-אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן בָּנָיו לְכָל-יִשְׂרָאֵל,
וְאֵת אֲשֶׁר-יִשְׁכְּבוּן אֶת-הַנָּשִׁים, הַצֹּבְאוֹת פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד". 

ובעת לימוד הפרק בקבוצת הבבלי ירושלמי, עלתה שוועת 'הנשים הצובאות' על מתחם הקודש * שוועת הנשים הזקוקות לרפואה, לנחמה, לפרי בטן, למחילה, לאהבה, למימוש עצמם- ייחודם.

'הנשים הצובאות;' כך בכל רחבי עולם, נשים הזקוקות לסייעתא דשמייא ותרות אחר מרכז הקודש לחפש שם מענה אלוהי, מענה קיומי.

 

ולזאת מתקשר תצלומי זה:

.

* (במקרה התנכ"י של ספר שמואל זו התאספות הנשים במשכן אשר בשילה שם הם נתונות להתעללות ע"י בני עלי 'בני הבליעל'. מקום נוסף בו מוזכר מטבע לשון זו הוא בבספר שמות פרק ל"ח פסוק ח': יַּעַשׂ אֵת הַכִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְאֵת כַּנּוֹ נְחֹשֶׁת–בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת, אֲשֶׁר צָבְאוּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד).

.