"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: רְאֵה, קָרָאתִי בְשֵׁם, בְּצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי בֶן-חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה. וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל-מְלָאכָה. לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת, לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת. וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ, לַעֲשׂוֹת בְּכָל-מְלָאכָה".

(שמות פרק לא).

 

.

.

 

.

 

.

 

 

.

 

 

 

.

.

 

את אומן העץ הזה פגשתי בעת 'שיטוט-צילום' בדרום ת"א, שמו אילן ברבי, ובבית המלאכה שלו (רח' קומפורט 14, פלורנטין, ת"א)  הוא עוסק בבנייה ובגילוף ארונות קודש ושאר חפצי בית כנסת בעץ.

בחיוך ובשמחה הוא הסכים שאצלם אותו במלאכתו. ואני תקווה שמשהו מהחיבור הבלתי אמצעי הזה שבינו לבין החומר, שבינו לבין עולם העשייה יעבור כאן דרכי אליכם, ואף יחבר בין בצלאל העושה במלאכת המשכן ובין מלאכתו של כל אחד ואחד מאיתנו ביומו ובעיסוקו.