הָעֶץ הַפָךְ מַטֶה, הַפָךְ נַחָש, הַפָךְ מַטֶה,
הִכָּה הִכָּה,
קִיסֶם, שִימֶש, תַמָךְ ….
הפך עץ
——
"…וְאֵת כָּל-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה הִכָּה הַבָּרָד…" (שמות פרק ט)
.
בשתי התמונות הראשונות : ברד וקרח על גבי עלי השדה, ביום השלישי לירידתו הגדולה מהשמים השנה… (אצלנו, בטבע שעל יד הבית, בשפלה הפנימית)
"בשתי התמונות הנוספות : ברד וקרח על גבי עלי השדה, ביום השביעי לירידתו הגדולה מהשמים השנה… (באותו מקום, בטבע שבסמוך לבית, בשפלה הפנימית).
שנאמר:
"וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה, נֻכָּתָה: כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב, וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל. 
לב וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת, לֹא נֻכּוּ: כִּי אֲפִילֹת, הֵנָּה".
——
מרחיבי לב, הצילומים והמילים. כמה יופי.
ההבדל בין היום השלישי לשביעי- סיפור חיינו, לא?
הפסוק האחרון שהבאת יפיפה ולא מובן לי לגמרי. הוא מהפרשה? נשמע לי כמו שירה סתומה ונהדרה.
ובחרתי לקרוא את שם הפרק, ל"ב, כמילה בפני עצמה, לב:
וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל. לב.