וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לִשְׁבֹּר בְּתוֹךְ הַבָּאִים:  כִּי-הָיָה הָרָעָב, בְּאֶרֶץ כְּנָעַן.  ו וְיוֹסֵף, הוּא הַשַּׁלִּיט עַל-הָאָרֶץ–הוּא הַמַּשְׁבִּיר, לְכָל-עַם הָאָרֶץ; וַיָּבֹאוּ אֲחֵי יוֹסֵף, וַיִּשְׁתַּחֲווּ-לוֹ אַפַּיִם אָרְצָה.  ז וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת-אֶחָיו, וַיַּכִּרֵם; וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֵאַיִן בָּאתֶם, וַיֹּאמְרוּ, מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לִשְׁבָּר-אֹכֶל.  ח וַיַּכֵּר יוֹסֵף, אֶת-אֶחָיו; וְהֵם, לֹא הִכִּרֻהוּ.  ט וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף–אֵת הַחֲלֹמוֹת, אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם; וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מְרַגְּלִים אַתֶּם, לִרְאוֹת אֶת-עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם. (בראשית פרק מב)

כאן בקישור, תוכלו לשמוע את קריאת הפרק, וזה יכול להיות תרגיל מעניין לעשותו תוך התבוננות בתצלום הפסל המצרי שלפניכם.

.

את 'פיסת ההיסטוריה המצרית הזו' צילמתי במוזיאון ארצות המקרא, בירושלים.

פנים גלויות, ופנים מחוקות.

פנים אמיתיות ופני מסכה.

פנים מגלות ופנים מכסות.

פנים מאירות ופנים קשות.

מה דמות היתה לו ליוסף בהתהלכו בארמון מצריים ?

כיצד היה נראה בבואו למפגש עם אחיו ? בחבקו את אביו ?

האם התבוננות בצילום הנ"ל יכולה לעורר בכם מגע מחודש עם  אותו יוסף ?

—-

לט וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף, אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת-כָּל-זֹאת, אֵין-נָבוֹן וְחָכָם, כָּמוֹךָ.  מ אַתָּה תִּהְיֶה עַל-בֵּיתִי, וְעַל-פִּיךָ יִשַּׁק כָּל-עַמִּי; רַק הַכִּסֵּא, אֶגְדַּל מִמֶּךָּ.  מא וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-יוֹסֵף:  רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  מב וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת-טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ, וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל-יַד יוֹסֵף; וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי-שֵׁשׁ, וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל-צַוָּארוֹ.  מג וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ, בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר-לוֹ, וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו, אַבְרֵךְ; וְנָתוֹן אֹתוֹ, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם (בראשית פרק מא)

טוב, 'כתר' אומנם לא נאמר בפסוקים הדוברים על לבושו המלכותי של יוסף במצרים, אבל החיבור בין כתר מצרי (אותו צילמתי במוזיאון המטרופוליטן בניו-יורק, וכן את תמונת רביד הזהב המצרית שמעליה ), בגדי מלכות מצריים, ופרות העולות בחלומו של פרעה, הם שהביאוני להעלות את התמונה בהקשרה של פרשת מקץ .

אגב, מעניין שחלומותיו של פרעה עניינם האחד בפרות והשני בשיבולים, ובהמשך הפרשה מצויין שגם לחם וגם בשר הם נושאים שבהם המצרים 'מתקדשים ומתרחקים' (באוכלם או באי-אוכלם אותם ) משאר בני תמותה כגון אבותינו העבריים הבאים מצריימה…

והנה..פרות עולות…