לאור בקשות רבות,

הנה המתכון שלי לחומוס לאחר יותר מעשרים שנים של נסיונות ואהבה…

יום קודם:

משרים גרגירי חומוס למשך לילה /+ במים בקערת פלסטיק או זכוכית.

במידה ואתם משאירים את הגרגירים ליותר מ12 שעות, החליפו את המים (אגב, אומרים שהם טובים כדשן לצמחים).

אם תתקרבו בשקט בשקט לקערה תוכלו לשמוע את הגרגירים מגרגרים וגדלים בתוך המים…

הבישול:

מכניסים את החומוס לסיר עמוק, מכסים במים ומוסיפים עוד 2 ס"מ, מוסיפים לסיר מלח ושתי כפיות של אבקת מרק עוף פרווה.

מרתיחים, מורידים את הקצף מעל פני המים עם כף, נותנים לגרגירים להתבשל עד שהם רכים.

בינתיים – במעבד מזון קטן נשים שיני שום, זעתר טרי או מיובש, 3-4 עלי מרווה, (פטרוזיליה וכוסברה טריים – גם הם אפשריים ), שמן זית. נקצוץ ונמחה כל אלו יחדיו.

כשהחומוס רך דיו, נוציא מחצית מן המים (נשים אותם בינתיים בקערה – אולי עוד נזדקק להם). בשלב זה אפשר להוציא גם גרגירים בכמות של כוס, כדי לעשות 'מסבחה' או כדי להוסיף גרגירים שלמים בסוף לחומוס.

נוסיף טחינה גולמית ( 3-5 כפות), נוסיף שמן זית ואת התערובת ממעבד המזון.

נוסיף לימון – אני לוקח דווקא לימון משומר, מהסוג היותר איכותי. וזאת כדי שתהיה לחומוס שלנו מעט עמידות בפני התקלקלות במקרר.

ועוד שמן זית איכותי.

עכשיו ניקח מוט ממחה חשמלי , נכניס פנימה וניתן כמה לחיצות כדי להתחיל להפוך את החומוס למרקם ממרחי ( אם אין לכם מוט חשמלי כזה, אז אפשר לשים את החומוס במעבד מזון או להשתמש בממחה של תפוחי האדמה הידני).

נוסיף תבלינים – מלח במידת הצורך, פלפל שחור, כמון טחון, זרעי כוסברה טחונים (אחד התבלינים האהובים עלי. הוא מוסיף מעט חמצמצות נפלאה).

כעת נעבד עם הממחה את החומוס למרקם הנכון לנו – יש כאלה שאוהבים אותו חלק לגמרי ויש שאוהבים שירגישו בו מחוספסות. חלק אוהבים אותו יותר רק ואז נוסיף מים מהבישול ששמנו בקערה.

נטעם ונתקן את הטיבול.

עכשיו , ממש אחרי שסיימתם את ההכנה, החומוס הוא במיטבו – כשהוא טרי וחמים. שימו בצלחת / קערה, פזרו שמן זית ופטרוזיליה קצוצה מעל, ומעט פפריקה אדומה.

בתאבון.

והשכנים – גם הם יודו לכם אם תעבירו להם מנה…

הערה: אם חסרים לכם תבלין או שניים ממה שהוזכר – אפשר לנסות גם בלעדיהם. בפעם הבאה תדאגו שיהיו לכם את כל התבלינים בהישג יד.

טיפ נוסף:

חומוס כזה נשמר במקרר ליומים עד ארבע מקסימום.

אבל.. אפשר להכין כמות נדיבה יותר ולהקפיא בכלי פלסטיק בפריזר. חומוס שכזה מהפריזר יוצא טוב וכמעט ולא מרגישים בהבדל.

ועוד רעיון – אם כבר מבשלים סיר של חומוס – לשים קצת יותר, להוציא גרגירים מוכנים שלמים, לקרר, לשים בשקית נילון קטנה ולמקפיא. כעת יש לנו גרגירי חומוס זמינים לבישול, לסלטים, לתוספת לטחינה שנעשה פעם וכיוצא בזה

תמונות אוסיף בהזדמנות…