"ורגילים לילך לנהר שיש בו דגים, שאנו נמשלים כדגים הללו שנאחזים במצודה פתאום, כך אנו נאחזים במצודת הדין. ועל ידי זה מהרהרים בתשובה [ לבוש תקצ"ו ]. וכתב אליהו זוטא עוד טעם, שלא ישלוט בנו עין הרע כדגים ונפרה ונרבה כדגים. ובעל הרמז רמזו; מה דגים אין להם גבינים ועיניהם פקוחות תמיד – כך תהא עין של מעלה פקוחה עלינו תמיד לטובה.
(מועתק מספר 'ימים נוראים' עגנון, עמ' קג ).
.
...
.
..
.
.