מה נשתַנָה בנו מהשנה שעברה, ומה נשתַנֶה עכשיו בעת החג, וכיצד נשתנֶה מכאן והלאה,
והאם ישפיעו עלינו הדברים וישנונו באמת ובתמים מנקודה זו ואילך ?
שאלות גדולות.

שאלות המתחדשות ונוגעות בכל פעם מחדש.
ומי ששואל אותם במסורת היהודית הם הבנים, הם הילדים.
והיכן שואלים אותנו את השאלות הגדולות והמשמעותיות האלה – בקרב המשפחה, בקרב האנשים שהכי 'יודעים אותך' ומשפיעים אליך ו'מפעילים' אותך.

כי ילדינו, הורינו, בני הזוג שלנו', אחיינו –
הם לנו מראות לדרכנו, מראות לנשמתנו, מראות לחיינו.

הם המאפשֶרִים לנו, ופעמים הרבה גם המחייבים אותנו להשתנות, להפסיק את זיופי – החיים שכה קל לנו לצנוח לתוכם.

ועוד דבר;
ליל הסדר מפגיש אותנו עם התנועה שבין 'סדר' 'להשתנות'. בין 'צריך' ל'אפשר'. בין 'עבר' ל'נוכח'. בין 'סביבה ומשפחה' לבין 'עצמי', בין 'ככה זה משכבר הזמנים' לבין 'חידוש ויצירה'. בין עבדות לחירות. בין אלוהים שבתמונה לבין אלוהים שאינו במשחק החיים, בין אלוהים שבחוץ ואלוהים שבפנים. ואפשר להוסיף כאן עוד הרבה 'בין לבין' מסוגים שונים…

אז מפגשים טובים שיהיו לנו בזה החג,
מפגשים טובים עם עצמנו, עם הסובבים אותנו,
עם החיים,
עם האלוהים.

ואינס היקרה שלחה אותי למצוא את שירו של יהודה עמיחי…

הרהורי ליל הסדר / יהודה עמיחי

הרהורי ליל הסדר, מה נשתנה, שאלנו
מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות.
ורובנו גדלנו ולא נשאל עוד ואחדים
ממשיכים לשאול במשך כל חייהם, כמו ששואלים
מה שלומך או, מה השעה וממשיכים ללכת
בלי לשמוע תשובה. מה נשתנה כל לילה,
כמו שעון מעורר שתקתוקו מרגיע ורדים
מה נשתנה, הכל ישתנה. השינוי הוא האלוהים.
הרהורי ליל הסדר. כנגד ארבעה בנים דיברה
תורה, אחד חכם, אחד רשע, אחד תם ואחד
שלא יודע לשאול. אבל לא מדובר שם
על אחד טוב ולא על אחד אוהב.
וזו שאלה שאין לה תשובה ואם תהיה לה תשובה
לא ארצה לדעת. אני שעברתי את כל הבנים
בצרופים שונים, חייתי את חיי, הירח האיר
עלי ללא צורך והשמש הלכה לה וחגי פסח
עברו בלי תשובה. מה נשתנה. השינוי
הוא האלוהים. המות נביאו.

ערב חג פסח 2013