אור וחושך 1
א. כשמדברים על 'אור', על הצד המאיר שבחיים, עולה במקביל לו ובניגוד לו עניין 'החושך'. ישבנו ודיברנו בחבורא על ענייני החג והנושא של קושי, 'ימים חשוכים', עיתות היסטוריות קשות, שאלות על הימצאות אלוהית בעת הרעה, כל אלו עלו בשיח.
האור והחושך חבוקים אהדדי, באים זה בעקבות זה, משלימים זה את זה ('צד אחד של העולם מואר והשני מחשיך' אמרה נורית, והוסיפה: 'פעמים הרבה כשאחד מרוויח השני מפסיד'. וגם 'זה לעומת זה בראם האלוהים' כך בקבלה, יין ויאנג בגישות המזרח ).
ב. כשפוגשים ברע, כשפוגשים אדם שקשה לו – פעמים שאין מילים, ואין דברים, ואין עצות, ואין עניינים של מעשה ושל דרכי פעולה להוציאו משם.
אבל…,אבל אפשר להדליק נר בחשכה. אבל…, אבל אפשר 'להיות נר מאיר' בעבורו. וזה הרבה כשלעצמו. וזה מושך אליו טוב.(בעקבות דברים שאמר מיכאל הצ. בלימוד).
ג. חנוכה הוא חג ללא טכסט מקודש (- בעקבות קריאה בדברי ביאליק לחנוכה).
אין מגילה, אין פסוקי תורה, אין נביאים וכתובים בעניינו.
זה פותח אפשרויות אחרות;
אולי משום כך הוא חג שאוהבים לחוג אותו דתיים וחילונים.
אולי בגלל האופי הפחות פורמלי שלו הפוקוס שבו קליל וגמיש יותר מאשר של חגים אחרים.
אין בו מצוות 'לא תעשה', אלא רק 'עשה'.
החול בו רב על המועד.
ד. והנה השיר שהזכירה אור בתגובה שלה:
כתמי אור
וּבַחֹמֶר הַזֶּה הַאָפֵל נִטְבָּעוּ כְּתָמִים שֶׁל אוֹר
וְלֹא נִשְׁמַע בַּהֶם קוֹל וְרַחַשׁ בָּם לֹא יַעֲבֹר
וְהֵם כְּמוֹ שֶׁמֶן הַמּוֹר נִגָּרִים וְזוֹלְפִים מִן הַפָּךְ.
וְהֵם נִגָּרִים כִּבְשָׂמִים וְרַכָּה וּשְׂלֵוָה תְּנוּעָתָם
וּבַחֹמֶר הַזֶּה הַאָפֵל הֵם נִקְוִים לְמַבּוּעַ קָטָן
וְיֶשׁ בָּהֶם חֵן וְחֶמְדָה שֶׁגוֹאִים וְעוֹבְרִים עַל גְדוֹתָם.
וּבַחֹמֶר הַזֶּה הַאָפֵל נִבְעָה מִכְרֶה שֶׁל זָהָב
וּהַחֹמֶר הַזֶּה הַאָפֵל מְגַלֶּה אֶת מַעֲמַקָּיו
וְיֶשׁ אַהֲבָה עֲנֻגָּה בֵּין הַאֹפֶל לְבֵין הַזָּהָב.
וְהֵם חֲבוּקִים וּשְׁלֵוִים וְאֵין בָּהֶם קוֹל וּמַשָּׁב
וְהַאוֹר מְנַטֵּף וְנוֹשֵׁק אֶת הַחֹמֶר הַזֶּה בִּשְׂפָתָיו
וְהַאֹפֶל הוֹפֶךְ אֶת גּוּפוֹ כִּבְאֵר לְכִתְמֵי הַזָּהָב.
וּבַחֹמֶר הַזֶּה הַאָפֵל נִטְבָּעוּ כְּתָמִים שֶׁל אוֹר
וְלֹא נִשְׁמַע בַּהֶם קוֹל וְרַחַשׁ בָּם לֹא יַעֲבֹר
וְהֵם כְּמוֹ שֶׁמֶן הַמּוֹר נִגָּרִים וְזוֹלְפִים מִן הַפָּךְ.
דליה רביקוביץ'
(מתוך: אהבת תפוח הזהב)
|
|
||
אהרל'ה קריצר, חנוכה 2012
כן, תודה על הסיכום והתובנות.
מוסיפה את התרשמותי מהשיר של דליה רביקוביץ', כתמי אור, שקראתי במפגש.
השיר מדבר בדיוק על זה – על היחס בין האור לחושך, יחס הדדי, שניהם כרוכים זה בזה ובשיר אין ביניהם מלחמה אלא קירבה, זליגה של האור על החומר האפל ( כפי שחנה אמרה: אפל אותיות פלא).
יש שם אהבה, ריקוד משותף. הכרה שאין אחד בלעדי השני.
בהקשר למה שמיכאל אמר ( בעקבות השורה בשיר כתמי אור " ואין בהם קול"), מסכימה מאוד.
זה בדיוק הריקוד הזה ללא מילים שמתוכו יכול לצמוח החדש.
חג אורים שמח.